תשבצים בעלי תוכן מיוחד

תוכנם של תשבצים רגילים כולל מילים עבריות רגילות ונדירות, מילים לועזיות שהתאזרחו בשיח העברי, שמות של מקומות ושמות של אישים, ידוענים או דמויות שקנו להם מקום בין דפי האנציקלופדיות. התמהיל המתאים, כמה שמות של מקומות נידחים וכמה מילים הזקוקות לגלוסות (גלוסה = היא הערת שוליים, הסבר הניתן למילים נדירות ולא מוכרות) יכללו בתוך התשבץ זה עניין לשיקול דעתו של המחבר והקהל אליו מכוון התשבץ. בדרך כלל תשבץ רגיל יכלול בעיקר מילים רגילות ושמות של אישים ומקומות המוכרים לאדם רגיל – המילים הנדירות והשמות הפחות מוכרים הם בחזקת תבלינים נותני טעם לתבשיל, אך הופכים אותו לבלתי אכיל, אם מגזימים בכמות שלהם.

למרות הנאמר לעיל, פותרים מנוסים ובעלי ידע רחב מהרגיל חשים צורך בתשבצים בעלי תוכן מאתגר יותר, תשבצים בהם הפותר יצטרך להשקיע מאמצים רבים יותר כדי לפענח אותו. כדי לספק צורך זה קיימים תשבצים בעלי תוכן מיוחד, מותאמים לאוכלוסיות פותרים מיוחדות וכאן ארחיב מעט על סוגי התשבצים בעלי התוכן המיוחד.

תשבץ ידע

תשבץ ידע הוא תשבץ רגיל שבו תבליני המילים הנדירות והשמות הפחות מוכרים נזרו ביד רחבה. תשבצי ידע, שחוברו על ידי אריה ענבר, מתפרסמים לעתים, בשם זה, בשעשועוני תשבצים של הוצאת ענבר, בחוברות מסוג "מגוון" או "טבולה רסה" או "חגיגה" או "חגיגה כפולה".

תשבץ נושא

תשבץ נושא הוא תשבץ המתמקד בנושא מסוים, למשל תשבץ העוסק בתנועה הקיבוצית או תשבץ ערי גרמניה או תשבץ גסטרונומי. בתשבץ נושא המחבר ישתדל לכלול כמה שיותר מילים הקשורות לנושא התשבץ ו/או לתת הגדרות המקשרות את המילים לנושא התשבץ. למשל, "אולם" יכול להיות מוגדר כ"חדר גדול" או כ"ברם" או כ"עיר בגרמניה", מה שמתאים יותר לתשבץ בנושא ערי גרמניה.

תשבצי נושא מתאימים במיוחד לפרסום בכתבי עת המיועדים לקהל בעל התמחות מסוימת, כך יתאימו תשבצים בנושאי חוק לקהל משפטנים ותשבצים בנושאים חקלאים לקהל של חקלאים.

תשבצי נושא, שחוברו על ידי אריה ענבר, מתפרסמים לעתים בהוצאת ענבר בשעשועונים מהסוג "מגוון" או "חגיגה" או "חגיגה כפולה".

תשבץ הֶקשרים/אסוציאציות

בתשבץ הקשרים המחבר משתדל לא לתת הגדרות של מילים נרדפות, אלא הגדרות על דרך ההקשר, למשל את המילה "שמים" אפשר להגדיר כ"רקיע", אולם בתשבץ הקשרים תועדף הגדרה האומרת "בסרט של וורן בייטי הם יכולים לחכות" – ההגדרה מרמזת לסרט "השמים יכולים לחכות".

תשבצי הקשרים, שחוברו על ידי אריה ענבר, הופיעו בשעשועונים של הוצאת ענבר בחוברות מסוג "מגוון", "חגיגה" ו"חגיגה כפולה".

תשבץ מתחכם/היגיון/תרתי משמע/אתגר

תשבצים, מהסוג הקרוי בעיתונים מסוימים בשם "תשבץ היגיון" ובעיתונים אחרים בשם "תשבץ תרתי משמע" או "תשבץ אתגר", קרויים בהוצאת ענבר בשם "תשבץ מתחכם".

בתשבצים אלה ההגדרות ניתנות בדרך מתחכמת, כרמזים, בהוראות נסתרות ועוד. הדרכים בהן מקובל לתת הגדרות מתחכמות רבות הן ואפילו נכתבו על כך ספרי הדרכה, לכן אסתפק כאן בכמה הגדרות אופייניות:

מתן הגדרה כפולה – ההגדרה אומרת: "אנרגיה פוליטית" והתשובה המתבקשת היא "מרץ", כי מרץ זו אנרגיה והיא גם מפלגה פוליטית.

הגדרה הכוללת בתוכה רמזים חבויים – ההגדרה אומרת: "צועניה הוחזרה בהתערבות" והתשובה המתבקשת היא "הימור", כי הימור זו התערבות וצועניה היא רומיה וכש"הוחזרה", היא נכתבת מהסוף להתחלה וכך שוב מקבלים "הימור".

מניפולציה באותיות המרכיבות את המילה כדי לקבל מובנים נוספים ושימוש בהקשרים: ההגדרה אומרת: "ילקוט שקוע באגם טורקי בעיר שכל הדרכים מובילות אליה" והתשובה המתבקשת היא "ותיקן". כאן נדרש הסבר קצת יותר ארוך – אגם טורקי הוא "ון" וילקוט הוא "תיק", לכן נשכין את ה"תיק" בתוך ה"ון" וכך נקבל את ה"ותיקן", השוכן כידוע ב"רומא" ורומא מוגדרת כ"עיר שכל הדרכים מובילות אליה".

האנשה של מושגים – ההגדרה אומרת: "קומפרומיס בין הכיוון המאוזן ובין הכיוון המאונך" והתשובה המבוקשת היא "לוכסן", הקו הנטוי שאינו מאוזן ואינו מאונך, כאילו שני המושגים האלה, מאונך ומאוזן, התפשרו ביניהם על דרך אמצע.

שימוש באנגרמה (סידור מחודש של האותיות המרכיבות את המילה) – ההגדרה אומרת: "הכרך הגדול במזרח התיכון בקריה מבולבלת" והתשובה המבוקשת היא "קהיר", כי קהיר היא הגדולה בערי המזרח התיכון והיא גם אנגרמה של המילה "קריה".

תשבצים מתחכמים, שחוברו על ידי אריה ענבר, פורסמו בהוצאת ענבר בשעשועונים מהסוגים "מגוון", "חגיגה" ו"חגיגה כפולה".

אודות אריה ענבר

המייסד, הבעלים והעורך הראשי של "הוצאת ענבר"
פורסם בקטגוריה עברית, תשבצים וחידות, עם התגים , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלת אימות *