ארכיון חודשי: מרץ 2011

קאראקוז

כשאומרים שמישהו עושה מאחר או לאחר קאראקוז, פירוש הדבר שהוא מגחיך אותו. מדובר במונח לועזי שהשתרש בשיח העברי. מקור המונח הוא בטורקית, kara göz, קארא-גוז, שפירושו בטורקית זה "עיניים שחורות" והמילה הייתה לשם דבר ככינויו של אחד מגיבורי תיאטרון הצלליות הטורקי, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אטימולוגיה, סלנג | עם התגים | כתיבת תגובה

כתיב עברי בתשבצים

לכתיבת ערכים מסוימים בוויקיפדיה חיטטתי בארכיוני העיתונות העברית של המאה ה-19, כדי למצוא שם פיסות מידע. במהלך עשייה זו נחשפתי לכתיב עברי, שאינו מקובל היום וקרוב למדי לכתיב היידישאי, כתיב בו נעשה שימוש תכוף באות עי"ן לייצוג הסגול והצירי במילים ובשמות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה עברית, תשבצים וחידות | עם התגים , , | כתיבת תגובה

תשבצים – מושגי יסוד

מקובל לכנות בשם תשבץ, חידות מילים או מספרים בהן התשובות המבוקשות משתלבות בהצלבה, במאוזן ובמאונך, בתוך תבנית משורטטת של משבצות ריקות, לפי רמזים הניתנים לצד התבנית או בתוכה. בין המילים, המשובצות בתבנית, מפרידים באמצעות משבצות המכילות צבע או צורות שונות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה תשבצים וחידות | עם התגים , , , | 2 תגובות

תרגום שירה

תרגום שירה הוא הקשה והתובעני ביותר בין כל סוגי התרגום. אין תרגום שירה דומה לתרגום פרוזה. בבואנו לתרגם שיר, אנחנו נדרשים למעשה לכתוב אותו מחדש בשפת התרגום ועלינו להחליט, מה ממאפייני השיר המקורי נשתדל לשמור ועל מה נוותר. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה עברית, שירה, תרגום | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

האלכימיה של המילים

אלכימיה של מילים היא ההגדרה שלי למלאכת התרגום. מקובל להגדיר תרגום כיציקה מכלי לכלי, אבל לדעתי הגדרה זו נכונה רק כשמדובר בתרגום טכני, אם הוראות הפעלה למכשירים וכדומה, ואם תרגום מקצועי יבש. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה עברית, תרגום | עם התגים , | כתיבת תגובה

סוק"ק

סוק"ק (סודוקו וקאקורו) הוא תשבץ מספרים המהווה שילוב של סודוקו עם אלמנטים של קאקורו. לוח הסוק"ק זהה ללוח רגיל של סודוקו ושיבוץ הספרות בו נעשה לפי הכללים לפתרון סודוקו. בנוסף יש בו חלוקה פנימית של מקבצי משבצות (2, 3, 4 … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מתמטיקה, תשבצים וחידות | עם התגים , , , , , , , , , | 2 תגובות

תפזורת

תפזורת היא חידת חיפוש וסימון בתוך מסגרת נתונה. בחידת תפזורת הפותר צריך לחפש, לאתר ולסמן, בתוך בליל האותיות, המצויות במסגרת נתונה, רצפים של אותיות היוצרים את המילים הרשומות מתחת למסגרת. כיוון קריאת המילים יכול להיות מימין לשמאל, משמאל לימין, מלמעלה למטה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה עברית, תשבצים וחידות | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

תשבץ מספרים

תשבץ מספרים הוא תשבץ שיש לשבץ בו מספרים (בדרך כלל מספרים שלמים גדולים מ-9). את המספרים משבצים באותה דרך שבה משבצים מילים בתשבץ רגיל, על-פי ההגדרות הנתונות, במאוזן ובמאונך. להבדיל מתשבץ רגיל בעברית, המספור, במסגרת תשבץ המספרים, מסודר משמאל לימין, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מתמטיקה, תשבצים וחידות | עם התגים , , , , , , , | כתיבת תגובה

תשבץ שלד

תשבץ שלד הוא תשבץ חסר הגדרות, שנתונות לידו כל המילים, שאמורות להיות משובצות בתוכו והפותר צריך לשבץ אותן במקומות הנכונים, כשהוא מתאים את המילים למקומן על פי אורכן ועל פי הצטלבותן. תשבץ שלד, בדומה לתפזורות השונות, לא מצריך ידע מוקדם, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה עברית, תשבצים וחידות | עם התגים , , , , , | תגובה אחת

תשבץ קו

תשבץ קו הוא תשבץ בו ההפרדות בין המילים מסומנות בקווים מעובים (מכאן שמו), במקום המשבצות השחורות המקובלות בתשבץ הקלאסי. מסגרות של תשבצי קו מאפשרות ניצול טוב יותר של שטח המסגרת, כי כל המשבצות מארחות אותיות ואין צורך להקציב חלק מהמשבצות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אטימולוגיה, עברית, תשבצים וחידות | עם התגים , , | תגובה אחת

תשבץ לבן

תשבץ לבן הוא תשבץ שבו לא מסומנות ההפרדות (משבצות שחורות בתשבץ רגיל או קווים מעובים בתשבץ קו) בין המילים בשורות ובטורים השונים. הפותר אמור למצוא בכוחות עצמו, בנוסף למילים המבוקשות בהגדרות, גם את מיקום ההפרדות ולסמן אותן. בגלל הקושי הנוסף, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אטימולוגיה, עברית, תשבצים וחידות | עם התגים , , , | 4 תגובות

נושא כלים

נושא כלים הוא צירוף מילים המאפיין עוזר או משרת המסייע לאדם בעל מעמד חשוב משלו. במקרא הוזכרו נושאי כליהם של מנהיגים, כדוגמת אבימלך בן גדעון, שאול המלך ובנו, יהונתן, וגם יואב בן צרויה. דוד המלך היה בתקופה מסוימת נושא כליו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אטימולוגיה, עברית | עם התגים | כתיבת תגובה

מצנט

מֶצֶנָט (מלועזית: Mecenat) הוא מונח לועזי שהתאזרח בעברית ומסמל בעל הון המפנה חלק ממשאביו לתמיכה באמנות ללא קבלת תמורה ישירה. השם "מצנט" נגזר משמו של גאיוס קילניוס מאיקנס, רומאי עשיר ממוצא אטרוסקי, שתמך במשוררים צעירים. הוא תמך בורגיליוס (Vergilius), שכתב … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אטימולוגיה, עברית | עם התגים , , | כתיבת תגובה

סבוטז'

סבוטז' היא מילה לועזית שהתאזרחה בעברית ומתארת פגיעה וחבלה מכוונת במכונות או רכוש אחר, כדרך להביע מחאה והתנגדות. המילה סבוטז' נגזרה מהמילה הצרפתית sabot (סַבוט) שפירושה נעל עץ. בראשית המהפכה התעשייתית, במערב אירופה, כשמכונות תפסו מקומם של עובדים רבים בבתי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אטימולוגיה, עברית | עם התגים , , | כתיבת תגובה

אופורטוניזם

אופורטוניזם הוא מושג שהתאזרח בשפה העברית ומתאר התנהגות המאופיינת בניצול הזדמנויות מרבי, תוך ויתור או שינוי המטרה הראשונית, לפי מה שנראה כנוח יותר להשגה. המקור האטימולוגי של המילה בנמל אופורטו, שבפורטוגל, בתקופת ספינות המפרשים. בין יורדי הים, ששהו בנמל, היו … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אטימולוגיה, היסטוריה ודתות, עברית | עם התגים , , , | תגובה אחת