תולדות הכדוריד

קונרד קוך, מורה התעמלות גרמני, ששהה תקופה מסוימת באנגליה, שב לגרמניה והביא איתו מהאי הבריטי את משחק הכדורגל, שהתקבל בהתלהבות על ידי תלמידיו. כעבור זמן מה הגיע קוך למסקנה שמשחק הכדורגל גורם נזק לשרירי הרגליים, לכן המציא ועיצב, בשנת 1891, משחק חדש בשם "רָפְבָּל", משחק ששוחק על ידי 11 שחקנים על מגרש כדורגל, אך במקום לבעוט בכדור, יידו אותו. קוך חיבר מערכת חוקים לרפבל והמשחק זכה לפופולריות.

מורה התעמלות דני בשם הולגר נילסן, שהיה ספורטאי רב תחומי, שהשתתף בכמה ענפים באולימפיאדה המודרנית הראשונה, שינה את משחק הרפבל על ידי צמצום מספר השחקנים לשבעה, כך שניתן היה לשחק אותו על משטחים קטנים יותר, באולמות ספורט סגורים. הלגר פרסם ב-1906 מערכת חוקים למשחק החדש, משחק הכדוריד. כללי המשחק שונו ושוכללו ב-1917 על ידי מקס הייזר וב-1919 על ידי קרל שלנץ.

משחק הכדוריד הבינלאומי הראשון נערך ב-1925 בין נבחרות הגברים של גרמניה ושל בלגיה. ב-1930 נערך משחק הכדוריד הבינלאומי הראשון של נבחרות נשים בין נבחרות גרמניה ואוסטריה.

משחק הכדוריד נקבע לראשונה כענף ספורט אולימפי, לפי דרישתו של היטלר, שראה את הכדוריד כענף ספורט גרמני, באולימפיאדת 1936. הפדרציה הבינלאומית לכדוריד הוקמה ב-1946, בקופנהגן.

אודות אריה ענבר

המייסד, הבעלים והעורך הראשי של "הוצאת ענבר"
פורסם בקטגוריה היסטוריה ודתות, ספורט, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלת אימות *