תולדות אגודת בני משה

הרקע

בסוף שנת 1881, בעיר הרומנית פוקשאני, התכנס הקונגרס הציוני הראשון, "קונגרס פוקשאני", קונגרס של אגודות חובבי ציון ברומניה. הקונגרס הזה ייסד את את "הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה". הוועד, שמזכירו הכללי היה שמואל פינלס, שכן בעיר הרומנית גאלאצי ויזם שילוח מאורגן של קבוצות יהודים מרומניה לארץ ישראל, שם הקימו את ראש פינה ופתחו בכך את גל העלייה המכונה "העלייה הראשונה".

העלייה הראשונה צעדה בדרך לא סלולה, היא נאלצה להמציא את מנגנוניה ולמצוא פיתרונות לקשיים רבים מספור. מפעל ההתישבות היהודית בארץ ישראל היה מפעל חדשני, חסר תקדים. יהודים רבים בעולם ובמיוחד במזרח אירופה, ליוו את המפעל בתקוות וחששות רבים וניסו לעלות רעיונות ואף ליזום מפעלים העשויים לסייע להתחלה הצנועה של המושבות הראשונות בארץ ישראל.

הקמת אגודת בני משה

"אחד העם" (שם העט של הוגה הדעות היהודי האוקראיני אשר הירש גינצברג) העביר ביקורת על פעולותיהם של חובבי ציון ולאחר מאמרו המפורסם, "לא זה הדרך", התאספו ידידיו של אחד העם בביתו, באודסה, ודנו בדרכים מעשיות להשפיע על המצב. בין המתכנסים היה גם יהושע ברזילי (איזנשטט), ששב לאודסה לאחר שהות של שנה בארץ ישראל.

במוצאי שבת, 8 בפברואר 1889, בהתכנסות שיזם אברהם אליהו לוברסקי, החליטו המתכנסים, לפי הצעתו של אחד העם, להקים אגודת סתרים של טובי האישים שישבעו לפעול יחד להגשמת מטרות האגודה. המועד על פי הלוח העברי, ז' באדר, נחשב לפי המסורת ליום לידתו ופטירתו של משה רבנו ומשום כך הוחלט לקרוא לאגודה בשם "בני משה". ראשוני המצטרפים, שנשבעו אמונים לאגודה, היו: אחד העם, אברהם אליהו לוברסקי, יעקב לוברסקי, יהושע ברזילי, צבי זאב פרנקפלד, נוח קבניצקי, וילנסקי, יהושע חנא רבניצקי וזלמן אפשטיין. המתכנסים בחרו באחד העם כנשיא האגודה.

מטרות האגודה

את מטרות האגודה הציג אחד העם בחיבור בן 6 עמודים בשם "דרך חיים". בחיבור הציג אחד העם שישה סעיפים עיקרים, שכללו את שלילת הגלות, אמונה בתחיית העם במולדתו, האחריות של היחיד כלפי העם וכלפי הכלל, הכשרת הדור למען העם ולמען הארץ והעדפת איכות החברים על פני הכמות. ייעודם של בני משה, קבע אחד העם, להיות "כוהני העם" ולהכשיר את העם לקראת תחייתו הלאומית בארץ ישראל.

ארגון האגודה

האגודה חולקה, בדומה למסדר "בני ברית", ללשכות ממוספרות. מינימום החברים בכל לשכה נקבע ל-5 ובראשם "מנהיג". בראש כל הלשכות אמור היה לעמוד ה"בניין" ובראש הבניין ה"נשיא" (הכהן הגדול). עד להקמת הבניין נקבע שהלשכה של אודסה תשמש כממלאת מקום הבניין. חברים חדשים התקבלו בהסכמת המנהיג וחברי הלשכה. כל חבר התחייב להפריש לאגודה לפחות שני אחוזים מהוצאותיו והוצאות משפחתו. קבלת חבר חדש נעשתה ב"טקס קידושים", במהלכו נשא החבר החדש שבועת הבטחה בשם אלוקי ישראל. מאוחר יותר שונה הנוסח והמגויס החדש נשבע ב"באמונת לבבו ובכל היקר והקדוש לו".

החברים נשבע לקיים את עשר ההתחיבויות של בן משה, שכונו גם "עשרת הדברות". על פי זכרונות אברהם פריידנברג ההתחיבויות היו:

1 אהבת אחים בין בני משה.

2 ויתור על השאיפות האישיות.

3 סדר בעבודה, כשכל אחד תורם לפי יכולתו.

4 זהירות.

5 אמת.

6 ידיעת העברית.

7 ענווה מוחלטת – לא לקחת זכויות בפרסום מעשיהם.

8 אי הצטרפות למפלגות אחרות.

9 נכונות להקרבה.

10 עלייה לארץ.

חברי בני משה, שהגיעו לערים אחרות, זיהו שם חברים אחרים של בני משה באמצעות סיסמה סודית: "לא בחיל ולא בכוח וכו", שהייתה נאמרת דרך אגב ויודעיה היו מגיבים.

מפעלות בני משה

מספר חברי האגודה לא היה גדול באף שלב והגיע לכל היותר למאה חברים, אך חברים אלה היו איכותיים והשפעתם על סביבתם הייתה גדולה. כשנערכו בחירות לוועדים של חובבי ציון, לוועד האודסאי העליון נבחרו שלושה חברי בני משה ובראשם אחד העם. גם בוועד שנבחר ביפו היו שלושה חברי בני משה. חברי בני משה פעלו בשטח החינוך ולהקמת בתי ספר עבריים בוורשה ובווילנה והקימו את ספריות "שערי ציון" ביפו, בירושלים ובטנטורה. לשכת בני משה בוורשה השתתפה בהקמת המושבה רחובות והקימו את ההוצאה לאור אחיאסף.

חילוקי דעות, ביקורת ודעיכה

בין לשכת ורשה ולשכת וילנה מצד אחד ולשכת אודסה מצד שני התגלו חילוקי דעות חריפים וכך היה גם בין יתר חברי האגודה ובין עצמם ואחד העם הגיע בעצמו למסקנה שאין הסכמה בין החברים אפילו בנקודת הבסיס, מה מטרות האגודה. חובבי ציון המעשיים העבירו ביקורת על חוסר המעשיות של האגודה וחוגי החרדים האשימו אותה בכפירה וברצון להוביל רפורמות דתיות.

אחד העם הציג ללשכות את השאלה אם לא הגיע הזמן להתיר את השבועה ולפרק את האגודה, אך הלשכות השיבו בשלילה וכך נמשך הקיום של האגודה עד שהוקמה התנועה הציונית, שהקמת הביאה לסיום חייה של אגודת בני משה.

אודות אריה ענבר

המייסד, הבעלים והעורך הראשי של "הוצאת ענבר"
פורסם בקטגוריה היסטוריה ודתות, יהדות, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא תולדות אגודת בני משה

  1. מאת אורי נחימזון‏:

    מדוע לא מוזכר שמו של אחד מחברי הקבוצה המייסדת הסופר אברהם שלום פרידברג

    • מאת אריה ענבר‏:

      שלום לך, אורי נחימזון,
      הסופר, העורך והאנציקלופדיסט אברהם שלום פרידברג אינו מוזכר בין מייסדי ארגון "בני משה", כי המקורות אינם מונים אותו בין המייסדים. ארגון "בני משה" נוסד באודסה ולא ידוע לי שפרידברג שהה בה באותו זמן.

      יש תמונה מפורסמת של חלק ממנהיגי "בני משה", תמונה שצולמה בוורשה, בירת פולין, תמונה בה מופיע גם פרידברג. זו לא תמונת המייסדים ואין, למיטב ידיעתי, תמונה של המייסדים.

      בברכה,

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלת אימות *