הלל הרשושנים

הלל הרשושנים נולד בבוקובינה, באותו זמן חלק מהאיפריה האוסטרוונגרית ומאוחר יותר חלק מרומניה, בשנת 1897, בוויז'ניץ, מושב החסידות הנודעת.

שמו המקורי היה "הלל רוזנברג". הוא למד בישיבה, היה מורה לספרות ולדינים וניהל שני בתי ספר לעברית. בשנת 1922, בכנס של חובבי השפה העברית, הקים בבוקובינה את "גדוד מגיני השפה", שנאבק בקנאות למען השפה העברית והפצתה בקרב היהודים. ארגון מקביל הוקם בארץ ישראל רק שנה מאוחר יותר.

הלל רוזנברג הצטרף, כמורה לעברית, למשלחת של יהדות רומניה למכביה הראשונה, שנערכה בארץ ישראל בשנת 1933 ונשאר בארץ. הרשושנים (תרגום עברי של השם רוזנברג) עבד בארץ כמגיה בעיתון ירדן" וב-1935 פרסם בו תשבץ ראשון. הלל היה מחסידי זאב ז'בוטינסקי ועבד בארץ כמגיה בשני העיתונים שהופיעו מטעם התנועה הרוויזיוניסטית. הלל הרשושנים כתב בעיתונים שונים, “המשקיף", “חרות", “הבוקר" ו"הצופה" והצטרף כמגיה ל"ידיעות אחרונות" מיום הקמתו. בנוסף לעבודתו בעיתונים הוא הקים בתל אביב, ברחוב בלפור 29, בית ספר פרטי לעברית.

הרשושנים הוא מחדשן של מלים עבריות רבות או כלשונו, תחדישים. לשם פרסום תחדישיו הוא חיבר ופרסם בידיעות אחרונות יותר מ-5.000 תשבצים.

לא כל תחדישיו של הרשושנים התקבלו, אך רבים מהם הפכו לחלק אינטגרלי של השפה ודוברי העברית משתמשים בהם, לרוב מבלי לדעת מי המציאם. בין התחדישים של הרשושנים נמנות המילים: חדיר, הפיך, זמין, להטוטן, צנחן, מלחין, תקרובת, תמליל, מחירון ועוד.

הלל הרשושנים נפטר בגיל 95 ושני בניו, יוסי הרשושנים ושילה הרשושנים פעלו גם הם בתחום – יוסי פרסם במשך 40 שנה (עד מותו), בידיעות אחרונות, את חידת אותיות ומספרים ולאחר מות הלל הרשושנים המשיך בנו, שילה, לפרסם תשבצים במדור שלו בידיעות אחרונות.

אודות אריה ענבר

המייסד, הבעלים והעורך הראשי של "הוצאת ענבר"
פורסם בקטגוריה ביוגרפיות, יהדות רומניה, תשבצים וחידות, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת בנושא הלל הרשושנים

  1. פינגבאק: כתיב עברי בתשבצים | הוצאת ענבר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלת אימות *