תולדות גאלאצי

הגדולה בערי הנמל של רומניה אינה שוכנת על חוף הים השחור, אלא על גדת נהר הדנובה והיא העיר גאלאצי. אני נולדתי בעיר הזאת, אך כשפקידה של משרד הפנים הישראלי שאלה אותי אם כותבים גאלאצי או גאלאץ, היססתי בתשובתי. היו"ד בסוף שמות המקומות ברומניה היא יו"ד קצרה ויש המשמיטים אותה בתיעתוק לעברית. השם הזה, גאלאצי, עם היו"ד או בלעדיה, אינו שם רומני ואין לו משמעות בשפה הרומנית, לכן צריך לחפש את מקורו.

באזור זה שכנו במאה התשיעית עד המאה ה-13 הברודניקים, עם שהיסטוריונים מסוימים החשיבו כשבט קומני והקומנים עצמם היו עם ממשפחת העמים הטורקיים. גאלאט Galat בשפות הטורקיות (מילה שהגיעה אל הטורקית מהערבית) היא מבצר ובגאלאצי העתיקה היו שני מבצרים. היו"ד הקצרה בסופי מילים ברומנית משמשת למטרות שונות ואחת מהן היא להצביע על ריבוי, לכן אם גאלאט זה מבצר, גאלאטי זה מבצרים. זו תאוריה סבירה אך מסמכים היסטוריים בהם היישוב הזה כונה בשם Haliciu mic הליצ'יו מיק או כדי לתרגם את המילה השנייה "הליצ'יו הקטן", מובילים אותנו לכיוון אחר לחלוטין.

מצפון לרומניה שוכנת גליציה (Галичина), חבל היסטורי בפולין שהייתה לו תקופה בה היה מדינה עצמאית ובירתה חליץ' (Halicz). העמים הסלאביים של הסביבה, הרותנים והפולנים, נבדלו ביניהם בדרך ביטוי הצליל בו מתחיל שם החבל ושם עיר הבירה שלו, שעל פיה הוא קרוי – הרותנים, תושבי הכפרים בחבל, השתמשו בגימ"ל (גליציה) והעירונים הפולנים, שחיו בעיר עצמה בה"י – (הליץ'). המחלוקת לא נמשכה זמן רב מדי, כי בפלישה המונגולית לאירופה נחרבה העיר הליץ' וחבל גליציה נותר ללא בירתו – השלטון עבר לעיר "למברג", ששמה שונה ל"לבוב" ושונה שוב ל"לביב". לנסיכות גליציה לא היה מוצא לים ולא עברו דרכה נהרות ראויים לשיט מסחרי. המוצא הקרוב ביותר של הנסיכות הזאת לנמל, שבו יוכלו לעגון ספינות מסחריות, היה באזור הדנובה, כן בגאלאצי. גאלאצי היה נמל היעד של סחורות, שנועדו לגליציה ובגאלאצי העמיסו לספינות סחורות שהגיעו מגליציה. נציגים מסחריים גליצאיים ישבו בגאלאץ בקביעות וגם הכנסייה הנוצרית המקומית השתייכה לבישופות של הליץ'. "הליצ'יו מיק" או בתרגום חופשי "הליץ' הקטן" נקרא הנמל הקטן ששימש את הנסיכות, לכן ההנחה הסבירה ביותר היא ששמה של גאלאצי נגזר משם הבירה של נסיכות גליציה.

מדוע דברים אלה לא מופיעים בוויקיפדיה רומנית ובספרי הגאוגרפיה וההיסטוריה הרומנים? את התשובה נמצא במאבק הבלתי פוסק של הרומנים לביסוס עברם ההיסטורי בחבלי הארץ בהם הם חיים. לרומנים יש ויכוח ארוך עם ההונגרים ועם הסלאבים ובוויכוח הזה כל צד מנסה להוכיח שהוא ישב בחבלי המחלוקת לפני הצד האחר והצד האחר הוא למעשה פולש. האטימולוגיה של העיר גאלאצי יכולה לשרת שירות קטן את הסלאבים בוויכוח שלהם עם הרומנים על הוותק באזור והאם ה"ברודניקים" היו ממוצא סלאבי או ממוצא רומני (ולאכי). לפי המקורות ההיסטוריים הם היו כנראה שבט קרואטי, כלומר שבט סלאבי, אך עברו רומניזציה ווהמקורות הסלאביים נמוגו עם הזמן.

עדות נוספת לקשר האמיץ בין גאלאצי ובין גליציה אפשר למצוא בקשר שבין הקהילה היהודית של גאלאצי ובין הקהילה היהודית של גליציה. רבים מיהודי גאלאצי הם צאצאים של יהודי גליציה, שהיגרו לגאלאצי ובמיוחד אמור הדבר לגבי יהודים, שהגיעו מהעיירה הגליצאית "ברודי". ברודי? האם יש קשר ל"ברודניקים" המסתוריים? אולי.

אודות אריה ענבר

המייסד, הבעלים והעורך הראשי של "הוצאת ענבר"
פורסם בקטגוריה אטימולוגיה, היסטוריה ודתות, יהדות רומניה, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *