טיטיוילוס הוא שד זוטר, הכפוף לבלפגור (כנראה שיבוש של "בעל פעור", אל המואבים, אותו עבד גם בלעם בן בעור), אחד משבעת נסיכי הגהינום על פי המיתולוגיה הנוצרית.
כותבים, עורכים ומגיהים צריכים לדעת על קיומו של טיטיוילוס, כי הוא משפיע בצורה משמעותית על חייהם המקצועים, כפי שיוסבר בהמשך. טיטיוילוס היה חסר תעסוקה, לכן פנה לבוס שלו, לבלפגור וביקש ממנו שיטיל עליו משימה. בלפגור נענה לכך ושלח אותו לאסוף את שגיאות הנזירים במהלך העתקת ספרי הקודש (טיטיוילוס מוזכר לראשונה בכתבים מהמאה ה-13). ההעתקות שעשו הנזירים בכתב יד, לאור הנרות, סיפקו לטיטיוילוס כמויות נכבדות של שגיאות והוא מילא את אמתחתו בנקל. הזמן חלף והנזירים שכללו את שיטות ההעתקה שלהם ושגיאותיהם הלכו והתמעטו לדאבון ליבו של טיטיוילוס העלוב. ראה טיטיוילוס שפרנסתו מתמעטת והחליט לעבור ליזמות, במקום להסתפק בצייד שגיאות הנזירים, התחיל לזרוע ביוזמתו שגיאות בכתבי היד וכך שב ציקלונו והתמלא. גם עידן הדפוס לא ריפה את ידי טיטיוילוס, אשר זרע שגיאות ביד רחבה ואת האחריות הטילו על "הבחור הזעצר", עובדי הדפוס שסידרו את אותיות המתכת לשם הדפסת המילים.
שגיאה מפורסמת ששתל טיטיוילוס, הייתה מחיקת המילה "לא" מאחת מעשרת המצוות וכך הודפס, בשפה האנגלית, בתחילת המאה ה-17, תנ"ך ובו נצטוו המאמינים: "תנאף!". השנים חלפו, שיטות הדפוס השתנו, אך טיטיוילוס עדיין בסביבה ואם תגלו שגיעות בתשבצים של הוצאת ענבר, אל תאשימו אותנו, אלה מעשיו של טיטיוילוס.
